#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי תיקן ברכת הזן?	משה רבינו תיקן ברכת הזן כשירד להם המן	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנוסח מדאורייתא?	"כתב הב&quot;י בשם הרשב&quot;א ורמב&quot;ן דענין הברכות הם מדאורייתא אבל תיקנו הנוסח כפי הזמן [וביאר הערוה&quot;ש (סי&#x27; קפ&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;) דבתחילה אמרו מנחיל ארצות ומושיע ישראל, ומש&quot;ה איתא בגמ&#x27; דהחותם בזה הרי זה בור דלא תימא כיון שמקודם חתמו כן מועיל גם עתה]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוסיף &quot;ברוך משביע לרעבים ברוך משקה לצמאים&quot; בתחילת בהמ&quot;ז?	"הארחות חיים כתב דצריך לאומרה, המרדכי הביא מספר הפרדס דאין לאומרה אלא כשמברך בזימון, אבל למעשה פסק הטור דאין לאומרה כלל והמוסיף גורע, וכן קיי&quot;ל. [וכן אין להוסיף ברוך הוא וברוך שמו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; קצ&quot;ב]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין &quot;בחן בחסד וברחמים&quot;?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) שהקב&quot;ה זן את העשירים בחן, הממוצעים בחסד, והעניים ברחמים, ואח&quot;כ אמרינן כי לעולם חסדו דאפי&#x27; העני לטובתו הוא להרבות שכרו לעוה&quot;ב או לנכות מעונותיו"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר כי לעולם חסדו &quot;עמנו&quot;?	לא, כי חסדיו הם עם כל חי (טור, מג&quot;א (ריש סימן)	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב לומר &quot;כאמור פותח את ידיך וגו&#x27;&quot;?"	"הכל בו משמע דיש נוהגין כן, אבל הביא החולקים שטוענים איך נביא פסוק שאמרו דוד בתוך ברכה שתיקן משה רבינו, והב&quot;י מסיים ואין בטענה זו הכרח [דכמה פעמים מצינו כן (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)], והדרישה (ס&quot;ק א&#x27;) ביאר כוונת הכל בו דהוי כמו יהודה ועוד לקרא דאם משה רבינו קבע לומר שהקב&quot;ה זן את הכל העולם א&quot;צ להביא ראיה מדוד המלך, אכן הערוה&quot;ש (שם) רצה לפרש המנהג לאומרה שהקב&quot;ה הטביע בטבע שכל אחד שמח במזונותיו ומאס מזון אחר, וזהו כוונת הברכה ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא דר&quot;ל מזונותיו דוקא ומביא ראיה מפסוק דדוד המלך דהקב&quot;ה משביע לכל חי רצון, אמנם למעשה כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין נוהגין לאומרה. [ואין להקשות על אלו שנוהגין לאומרה מירושלמי ברכות (פ&quot;א ה&quot;ה) דאין אומרים ברכה פסוק, די&quot;ל דהיינו פסוק אחר הברכה, ואפי&#x27; את&quot;ל דהוא פסוק קודם ברכה י&quot;ל דברכת השבח שאני וכדאשכחן בברכת הארץ דמזכירין פסוק קודם הברכה (ערוה&quot;ש שם), וע&quot;ע במיכל המים (ירושלמי שם) דפי&#x27; באופן אחר דאם יש נוסח ארוכה לפניה מותר]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;לכל בריותיו אשר ברא&quot;?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהגהות הסמ&quot;ק דאין לאומרה דמשמע דאיכא בריות שלא ברא ח&quot;ו אלא יאמר &quot;לכל הבריות&quot;, אבל הדרכ&quot;מ מסיים דנוהגין לאומרה. [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דיאמר לכל בקמ&quot;ץ ולא בחול&quot;ם כי הוא סמוך לבריותיו, ועוד כתב דיש נוהגין לומר בריותיו בחירי&quot;ק תחת הבי&quot;ת ושו&quot;א נח תחת הרי&quot;ש, ויש נוהגין לומר שו&quot;א תחת הבי&quot;ת וחירי&quot;ק תחת הרי&quot;ש {וכן אנו נוהגין}]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים &quot;שאתה זן&quot;?	"בקמ&quot;ץ תחת השי&quot;ן (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מנקדין חסר ויחסר?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ס&quot;ל דצריך לומר &quot;לא חיסר לנו ואל יחסר לנו (בשו&quot;א בתחת היו&quot;ד)&quot;, אבל הביא השל&quot;ה דס&quot;ל דצ&quot;ל &quot;לא חסר לנו ואל יחסר לנו (בסגו&quot;ל תחת היו&quot;ד)&quot; [דהנקודות בתיבות חס&quot;ר ויחס&quot;ר עולין למנין ע&quot;ח דהוא גימטריא לח&quot;ם], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) פסק כהשל&quot;ה. [ולגבי פירוש המילות, לא חסר לנו הוא הודאה על העבר, ואל יחסר לנו כפשוטו הוא בקשה על העתיד (וכ&quot;כ העץ יוסף), אבל העלת תמיד (להגר&quot;ש הומינר זצ&quot;ל) פי&#x27; שהוא ענין של בטחון]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח הקצרה לברכה ראשונה?	"בריך רחמנא [אלהנא (לפי הט&quot;ז, אבל הביה&quot;ל (סי&#x27; קס&quot;ז סעי&#x27; י&#x27;, ד&quot;ה בריך) כתב דשאר הפוסקים סברי דלא צריך] מלכא [דעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] מאריה דהאי פיתא, ולכתחילה גם יחתום בריךל רחמנא דזן כולא, ולפי הטור החתימה אינה לעיכובא [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דבאמת הוא ברכה קצרה אלא שבשעה שתיקנו משה רבינו לא היה ברכה אחרת ממילא חתם בה אבל עכשיו שיש לנו ברכות אחרות החתימה אינו מעכב {אכן, הקשה הר&quot;י באק א&quot;כ איך יכול להרמב&quot;ן במלחמת להביא ראיה מהאי ברכה דמי שאינו חותם בברכה ארוכה אינו נחשב כמשנה ממטבע שטבעו חכמים}], אבל לפי הרשב&quot;א חתימה הוא לעיכובא, והב&quot;ח הכריע כהרשב&quot;א (רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), [ועוד חידש הב&quot;ח דיש להאריך יותר בהברכה וכמ&quot;ש המג&quot;א (ריש הסימן), אבל לא קיי&quot;ל כוותיה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל משנה ממטבע שטבעו חכמים?	"הרשב&quot;א ס&quot;ל דאם משנה ברכה ארוכה לקצרה או להיפך והוא לעיכובא, אבל הב&quot;י כתב דכפשוטו רק אם משנה הענין הוא לעיכובא [וכן הוכיח הרמב&quot;ן במחלמת מנוסח שלנו דאין בה חתימה], ולהלכה המ&quot;ב כאן (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא הב&quot;ח דפסק כהרשב&quot;א, אבל המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; ס&quot;ח) הביא השתי דעות בלא הכרעה, וע&quot;ע בשעה&quot;צ לקמן סי&#x27; רי&quot;ג ס&quot;ק כ&#x27;."	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בנוסח זו לכתחילה?	"כתב הב&quot;ח דאינו לכתחילה אלא לילדים הפחותים מח&#x27; שנה (מג&quot;א ריש הסימן), אבל הוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;, ושעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) דזהו דוקא לברכה ראשונה אבל עדיין צריך ללמדם לברך מעט מכל ברכה וברכה, ויתכן דגם הב&quot;ח והמג&quot;א מודו לזה, אמנם למעשה כתב וזאת הברכה (פ&quot;כ אות ג&#x27;) ושערי הברכה (פ&quot;ו הע&#x27; י&#x27;) בשם רשז&quot;א דטוב לחנך הילדים בנוסח הרגילה ברכה אחת מתחילה ועד סופה ואח&quot;כ ברכה שניה וכו&#x27; כדי שלא יתרגלו בנוסח שונה מהרגיל."	סימן קפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי תיקן ברכת על הארץ?	יהושע תיקנה כשנכנסו לא&quot;י	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תיקן לומר ארץ חמדה?	ביאר השבולי הלקט דכשראה יהושע שמשה רבינו והאבות חמדו ליכנס לא&quot;י וליקבר שם כיון שזכה הוא ליכנס שם תיקן בברכת הארץ ארץ חמדה	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה?	"פשוט דהוא לעיכובא (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [ודלא כרבינו יחיאל]"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים נודה לך?	"המהר&quot;ם מרוטנבורק היה אומר נודך ולא נודה לך דמשמע נודה לך את פלוני, אבל הטור כתב דנוהגין לומר נודה לך, וכדכתיב נודך לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך (תהלים ע&quot;ט, י&quot;ג), אמנם כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) דאשכחן הרבה פסוקים כהמהר&quot;ם ג&quot;כ כגון יודוך ה&#x27;, אודך כי עניתני, קלי אתה ואודך."	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להזכיר ברית ותורה בברכת הארץ?	"צריך להזכיר ברית לאחר שנימול אברהם אבינו כרת הקב&quot;ה ברית ליתן לו א&quot;י, וצריך להזכיר תורה דכתיב ויתן להם ארצות גוים וגו&#x27; בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו (תהלים ק&quot;ה, מ&quot;ד), וצריך להקדים ברית לתורה דזה ניתנו בי&quot;ג בריתות וזה בג&#x27; בריתות"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך להזכיר ברית ותורה?	"הרמב&quot;ם כתב להזכירם ב&#x27; פעמים, אבל נוהגין כהרא&quot;ש להזכירם פעם אחת"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך להודות בהברכה?	"אמרינן נודה לך בתחילת הברכה, ועל הכל אנחנו מודים לך בסוף הברכה [וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהוא לעיכובא (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ברית) הוכיח מהגמ&#x27; דאינו לעיכובא], וא&quot;צ להזכיר הודאה עוד הפעם סמוך להחתימה דא&quot;כ הו&quot;ל ג&#x27; הודאות (טור)"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין חותמין &quot;מנחיל ארצות&quot;?	ביאר הב&quot;י דמנחיל ארצות שייך גם לשאר עמים שהנחילם ארצות ואנו צריכים להודות על הנחלת א&quot;י ביחוד	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט &quot;בכל עת ובכל שעה&quot;?	"ביאר הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דעת הוא עתי השנה כגון קור וחום [א&quot;נ שש שעות א&quot;נ י&quot;ב שעות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], ושעה הם שעות היום, וכדאשכחן בשמ&quot;ע וטוב בעיניך לברך את עמך ישראל בכל עת ובכל שעה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ב&quot;פי כל חי&quot;?	ביאר המחה&quot;ש ב&quot;פי&quot; סמוך לתיבת &quot;כל&quot; ואם אמרת ב&quot;פה&quot; אז הוא מוכרת מתיבת &quot;כל&quot; {וצ&quot;ב קצת מברוך שאמר, וי&quot;ל דרצה לרמז על פ&quot;ז תיבות}	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים &quot;אנחנו מודים לך&quot;?	"דאנו הוא לשון אנינות (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) כגון אנו ואבלו פתחיה (ישעיה ג&#x27;, כ&quot;ו) ואנו הדייגים (ישעיה י&quot;ט, ח&#x27;) (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן קפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא הזכיר ברית או תורה בברכת הארץ?	"הרבינו יחיאל [אחי הרא&quot;ש] מצדד דאינו מעכב, אבל הטור חולק עליו מפני שבהמ&quot;ז דאורייתא, ובתחילה השיג עליו הב&quot;י דאע&quot;פ דבהמ&quot;ז דאורייתא מ&quot;מ מטבע שלה אינו דאורייתא, אבל חזר בו דמבואר ברוב ראשונים דהוא לעיכובא, וכן פסק השו&quot;ע [והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דרב חסדא ס&quot;ל דאינו מעכב]."	סימן קפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לחזור לראש בהמ&quot;ז?	"אם כבר התחיל הברכה שלאחריה צריך לחזור לראש בהמ&quot;ז דכולהו ג&#x27; ברכות חשובין כאחד (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וע&quot;ע בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; קפ&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27;, ד&quot;ה לראש) דכתב דרוב ראשונים לא סברי כהרא&quot;ש וצריך לחזור לתחילת אותה ברכה], אבל אם רק נגמר אותה ברכה נראה להשעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) דיכול להזכיר מה שהשמיט בין הברכות וכשיטת הראבי&quot;ה בשמ&quot;ע "	סימן קפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בנשים 2) ועבדים?	"1) הכל בו הביא מהראב&quot;ד דלאו בני ברית נינהו, והשיג עליו הבדק הבית דאין אדם נקרא אדם אלא כשיש לו אשה והוי כגוף אחד ומצי למימר על בריתך שחתמת בבשרנו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מתוס&#x27; בברכות (כ&#x27; ע&quot;ב) דנשים אינן בכלל לא ברית ולא תורה והמג&quot;א הקשה הרי אשכחן דיכולות לברך ברכת התורה מחמת המצות דשייך להן, ועוד אשכחן בע&quot;ז (כ&quot;ז ע&quot;א) לחד מ&quot;ד דכמאן דמהילי דמי, ולמעשה אע&quot;פ שהרמ&quot;א כתב דנשים לא יאמרו ברית ותורה, מ&quot;מ פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דנהגו לאומרה וביאר דהברית ותורה קאי בזכות הזכרים שיש להם ברית ותורה נחלו לא&quot;י (וכ&quot;כ הערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;), ועוד הביא סברת המג&quot;א דנשים שייך לתורה במצות שלהן. 2) הכל בו הביא מהראב&quot;ד דאין להם תורה, והשיג עליו הבדק הבית דיש להם תורה כאשה {ולמעשה מסתמא צריכים לומר ברית ותורה כמו שנוהגות הנשים לאומרה}"	סימן קפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמסתפק אם אמר ברית ותורה?	"החיי&quot;א ס&quot;ל דהוא ספק דאורייתא וצריך לחזור [ולפי&quot;ז אינו יוצא במעין שלש אפי&#x27; מדאורייתא (חזו&quot;א או&quot;ח סי&#x27; כ&quot;ח ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה מחזירין) מצדד דההזכרה הוא מדרבנן וא&quot;צ לחזור, ובפרט בזמנינו שבהמ&quot;ז שגורה בפי כל ואם הוא מסתפק מסתמא אמרה כראוי [ולפי&quot;ז יוצא מדאורייתא במעין שלש, ויש אומרים דאפי&#x27; מדרבנן יוצא דאין זה שינוי ממטבע שטבעו חכמים (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ב&#x27;), ולמעשה כתב הספר וזאת הברכה (פ&quot;י בהע&#x27;) דאם טעה ואמר מעין שלש במקום בהמ&quot;ז אם לא הסיח דעתו מלברך ימשיך בנודה לך, ואם לאו מעיקר הדין צריך לחזור לראש בהמ&quot;ז אבל יש הידור לחוש להפוסקים דס&quot;ל דיוצא במעין שלש ויאכל עוד פת]"	סימן קפז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי תיקן ברכת בונה ירושלים?	"דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תיקן על הבית הגדול וכו&#x27;"	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הזכרת מלכות בית דוד בברכה זו לעיכובא?	"מפני שנתקדשה ירושלים ע&quot;י דוד המלך, ועוד שאין נחמה גמורה עד חזרת מלכות בית דוד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), ועוד כתב השבולי הלקט (ב&quot;י סי&#x27; קפ&quot;ח) דצריכנו להזכיר מלכות שמים ומלכות בית דוד וביהמ&quot;ק ע&quot;פ המדרש דביום שנחלק מלכות בית דוד כפרו בהקב&quot;ה ובבית המקדש ובמלכות בית דוד, ואין נגאלין עד שיתודו ויתבעו שלשתן, וזהו מה שמתפללין משען ומבטח לצדיקים זו מלכות שמים, בונה ירושלים זה ביהמ&quot;ק, קרן ישועה זה מלכות בית דוד"	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים רענו זוננו?	"אומרים רענו שו&quot;א תחת הרי&quot;ש, זוננו במלאפו&quot;ם, דשניהם לשונות של בקשה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [אלא שהקשה המג&quot;א (סי&#x27; קפ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) שבכל הספרים כתוב רוענו] "	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לומר רחם נא?	"הערוה&quot;ש (סי&#x27; קפ&quot;ח סעי&#x27; ב&#x27;) הביא די&quot;א נא [והוא לשון בקשה וגם לשון עתה כדאשכחן בבראשית (י&quot;ב, י&quot;א)]"	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הזכרת על הנסים לעיכובא?	"ההגהות מיימוניות הביא שיטת הראבי&quot;ה דס&quot;ל דהוא לעיכובא אבל כל הראשונים חולקים עליו דהרי מבואר בגמ&#x27; דאינו צריך להזכירה בכלל (ב&quot;י)"	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם שכח לומר על הנסים?	"יאמר בתוך שאר הרחמן &quot;הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם בזמן הזה וכו&#x27;&quot; (כל בו, רמ&quot;א) "	סימן קפז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר להתפלל שיעשה לנו נסים?	"1) תי&#x27; השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) מותר מפני שהוא בלשון רבים [ומש&quot;ה בברכת כהנים יאמר ויעשה לנו נסים]&lt;br&gt;2) ועוד תי&#x27; השע&quot;ת דאין להתפלל לנס שלא כדרך טבע העולם אבל מלחמת חשמונאי היה נס בדרך טבע העולם [ומעשה דר&quot;ח בן דוסא (תענית כ&quot;ה ע&quot;א) שאני דרב גובריה וע&quot;ד ותגזור אומר ויקם לך] {וכן מבואר ברע&quot;א לקמן (סי&#x27; ר&quot;ל) דאסור להתפלל לנסים}"	סימן קפז סעיף ד		
